מקור תלמוד ירושלמי פאה ח׳:א׳:א׳
1 משנה: מֵאֵימָתַי כָּל אָדָם מוּתָּרִים בְּלֶקֶט מִשֶּׁיֵּלְכוּ הַנְּמוּשׁוֹת. בְּפֶרֶט וּבְעוֹלְלוֹת מִשֶּׁיֵּלְכוּ הָעֲנִיִים בַּכֶּרֶם וְיָבוֹאוּ. וּבְזֵיתִים מִשֶּׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְּׁנִיָיה. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה וַהֲלֹא יֵשׁ שֶׁאֵין מוֹסְקִין אֶת זֵיתֵיהֶן אֶלָּא לְאַחַר רְבִיעָה שְּׁנִיָיה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּהֵא עָנִי יוֹצֵא וְלֹא יְהֵא מֵבִיא אֶלָּא בְּאַרְבָּעָה אִיסָּרוֹת.
פירוש פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ח׳:א׳:א׳
1 מותרין בלקט. ואפילו עשירים ופטורין מן המעשר:
2 משילכו בו הנמושות. בגמ' מפ' להו:
3 משילכו עניים בכרם ויבואו. בגמ' מפ' אמאי לא מאחר להו זימנא עד הנמושות:
4 ובזיתים. באילני זיתים:
5 משתרד רביעה שניה. פ"ק דתענית פליגי בה תנאי ולר' יוסי שניה הויא כ"ג במרחשון וקרי לה רביעה ותרגום ותרבץ תחת בלעם רבעת תחת בלעם לפי שמרבצת העפר א"נ כדמפ' פ"ק דתענית מיטרא בעלה דארעא שנאמר והולידה והצמיחה:
6 מוסקין. לשון מסיקה שייך בזיתים כמו בצירה בענבים:
7 ולא יהא מביא בארבע איסרות זיתים. דמיהן שוין ארבע איסרות דהיינו שני פונדיונין שהן דמי ארבע סעודות לחם שתי סעודות לו ושתי סעודות לאשתו כדתנן לקמן ככר לפונדיון וככר פונדיון שתי סעודות הוא כדאיתא בעירובין פ' כיצד משתתפין ובכתובות סוף אע"פ והא דכתיבנא דשני איסרין הוי פונדיון כך מפ' בפ"ק דקידושין: